מדי שנה ניגשים כ-75000 תלמידים לבחינה הפסיכומטרית. כמעט מדי שנה עולות קריאות לבטל אותה, אבל היא ממשיכה ללוות אותנו, לגרום להמון אנשים לשנן מילים כגון "עבדקן" או "אחשדרפנים", ולא נראה שהיא הולכת לשום מקום בזמן הקרוב.
אז לטובתכם, סטודנטים לעתיד או סתם סקרנים, הנה כמה עובדות מעניינות על הבחינה הפסיכומטרית, וכמה תשובות (אפשריות) לשאלה למה היא עוד אתנו...
למה חשובה קיומה של בחינת פסיכומטרי
למרות הבחינה, מספר הנרשמים לאקדמיה עלה
בתחילת שנות ה-80 שינו את מתכונת הלימודים התיכוניים כדי שכמה שיותר תלמידים ישיגו תעודת בגרות. התוצאה: כמות גדולה יותר של מועמדים ללימודים אקדמאיים.
האוניברסיטאות (אז עוד לא היו מכללות, כמובן), נלחצו מהמחשבה על כניסה המונית למגדלי השן, ודרשו את הבחינה הפסיכומטרית לסינון. הדרישה נענתה. אבל הבחינה לא ייצבה את מספר הנרשמים לתואר ראשון. המספר עלה בהתמדה משנות השמונים, הגיע לשיא בשנות ה-90 ומאז התייצב ואף פחת. אבל לא בגלל דרישות הסף, אלא בגלל העלאות שכר לימוד וקיצוצים בתקציב המוסדות להשכלה גבוה.
לא צריך לבזבז שנה מהחיים
לבחינה הפסיכומטרית יש מספר מועדים מצומצם במהלך השנה ולרוב, מי שמעוניין ללמוד באקדמיה צריך להמתין לציון הפסיכומטרי שיתאים לשאיפותיו. היום לא חייבים להשתעבד לבחינה. ישנם מספר מוסדות אקדמיים אשר מאפשרים לך להירשם למוסד לימודים ללא בגרות וללא פסיכומטרי.
האם הצלחה בפסיכומטרי מבטיחה הצלחה באקדמיה?
הציון בבחינה הפסיכומטרית אמור לנבא את סיכויי ההצלחה של הסטודנט לסיים את התואר בהצלחה, ובכך לסנן מועמדים, ולחסוך למדינה, המסבסדת את הלימודים, מיליוני שקלים. עד כאן – טוב. אבל ישנן דרכים אחרות לנבא את הסיכוי הזה, למשל – ציון המצרף (שקלול ספציפי של ציוני בגרות בכמה מקצועות). הדבר נוסה, למשך שנה אחת, ובוטל לדרישת האוניברסיטאות. למה? יש הרבה תשובות. חלק טוענים שציון המצרף הביא לשינוי דמוגרפי בהרכב התלמידים. אחרים מפנים אותנו לסעיף הבא...
כמה מרוויח המרכז הארצי לבחינות והערכה?
את הבחינה הפסיכומטרית עורך המרכז הארצי לבחינות והערכה. המרכז הארצי הוא מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) השייך לאוניברסיטאות. למרכז אולי אין כוונת רווח, אבל רישום לבחינה הפסיכומטרית עולה היום כ-530 שקלים, מה שאומר כ-39 מיליון שקלים בשנה. אבל זה הכסף הקטן.
מי המרוויחים הגדולים?
הכסף הגדול נמצא בקורסי ההכנה לבחינה, שמגלגלים כ-230 מיליון שקלים בשנה מאותם 75,000 סטודנטים. הנתונים מצביעים על עלייה ממוצעת של 40 נקודות בין בחינה ללא קורס לבחינה עם קורס. כ-7,000 שקלים, עשרות שעות של דם יזע ומתמטיקה, ועלייה של 40 נקודות. לשם השוואה – השיפור הממוצע בין בחינה ראשונה לאחרונה אצל תלמידים שהחליטו ללמוד באופן עצמאי – 30 נקודות. מדובר רק בממוצע, ובשביל מספר סטודנטים השיפור משמעותי יותר, אבל מה יעשו אלה שאינם יכולים לממן קורס כזה?
אז מה היה לנו?
בחינה שנועדה לפקח על מספר הנרשמים לתואר ראשון ולוודא שכל המתקבלים יצליחו לסיים את התואר, שלא באמת מצליחה לעשות את שני הדברים. בחינה שיוצרת קהל שבוי שנאלץ לשלם סכומי עתק כדי להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה ו-75,000 בחורים ובחורות, שברוב המקרים, פשוט מסמנים את תשובה מספר 3.
CYBERSERVE